החוק בישראל, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (בקיצור חוק הפלת"ד – לחץ כאן לעיון בחוק) – קובע שכל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי כספי — גם אם התאונה נגרמה באשמתו.
כל נהג במדינת ישראל מבוטח בביטוח חובה על פי חוק. ביטוח זה נועד לכסות נזקים גופניים שונים העלולים לקרות לו, לנוסעים שברכבו, ברכב בו נהג, או לעוברי אורח שהרכב פגע בהם, במקרה של תאונת דרכים.
עם זאת, ההתנהלות מול חברות הביטוח רצופה בירוקרטיה, דרישות מסמכים, בדיקות רפואיות ואתגרים משפטיים.
במדריך זה תמצאו את כל מה שאתם צריכים לדעת כדי להבטיח שמיצוי הזכויות שלכם יתבצע בצורה מלאה, מקצועית ונכונה.
פנייה מהירה אל עורך דין תאונות דרכים המתמחה בנזקי גוף — היא הצעד הראשון לשמירה על זכויותיכם.
אתחיל מהסוף – מה עושים מיד אחרי תאונת דרכים? – מדריך פעולה מהיר
מיד לאחר התאונה מומלץ לבצע את הפעולות הבאות:
1. תיעוד זירת האירוע
צלמו את מקום התאונה, הנזקים לרכבים כולל לוחיות רישוי, איספו וצלמו את פרטי המעורבים כולל פוליסות הביטוח.
2. איסוף פרטי עדים
עדות אובייקטיבית עשויה להפוך למפתח לקבלת הפיצוי. מאתרים עדים שצפו בתאונה? בקשו מהם פרטים לצורך מתן עדות עתידית במקרה הצורך.
3. פנייה לטיפול רפואי
גשו לטיפול רפואי מיד לאחר התאונה – מיון / רפואה דחופה / קופת חולים ודווחו על כל מקור כאב וציינו את איזורי החבלות. חשוב לוודא שהרופא מתעד את כל התלונות שלכם ושמציין בסיכום "תאונת דרכים".
4. דיווח למשטרה
בפגיעה בינונית וקשה — מזמינים משטרה למקום.
בפגיעה קלה — ניתן לדווח באתר המשטרה (לחצו כאן)
5. הימנעות משיחה עם חוקרי ביטוח
לרוב, לאחר פנייה לחברת הביטוח, החברה שולחת חוקר פרטי על מנת לנסות לקבל מכם גרסה באשר לאופן קרות התאונה וכו' – אין למסור שום מידע לחוקרי חברת הביטוח ובפרט לא לפני התייעצות עם עו"ד.
6. שמירת כל המסמכים
אספו את כל המסמכים הרפואיים וכן הוצאות הקשורות לתאונה – קבלות על תרופות, נסיעות לטיפולים, יש סעיף פיצוי נפרד על כל ההוצאות שלכם הנובעות מהתאונה, הדבר עשוי להגדיל את הפיצוי שלכם.
מי משלם את הפיצוי בתאונת דרכים, למי פונים?
יש להגיש דרישה/תביעה נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב שבו שהה הנפגע בעת התאונה. אם מדובר בהולך רגל שנפגע, יש להגיש תביעה נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב הפוגע.
במקרים של נפגע בתאונת פגע וברח או כאשר הנהג הפוגע נסע ללא ביטח: ההליך יתבצע מול "קרנית".
בנוסף — קיימים גופים נוספים אליהם ניתן לפנות ולדרוש פיצוי: ביטוח לאומי, קרנות פנסיה וביטוחים פרטיים. עליהם נרחיב בהמשך.
במקרים הבאים, נפגע לא יקבל פיצוי:
- הוא נהג ללא ביטוח או שהביטוח לא כיסה את שימושו ברכב או נהג ללא רישיון.
- הוא הרשה לאדם אחר לנהוג ברכב כאשר אין ביטוח.
- הוא נהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ"ד-1964, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שהנוהגים בו כאמור.
- הוא השתמש ברכב כדי לבצע פשע.
- הוא גרם לתאונה במתכוון.
מי זכאי לפיצוי לפי החוק?
למעשה — כמעט כל נפגע:
• נהג
• נוסע
• הולך רגל
• רוכב אופניים/קורקינט
• מי שאשם בתאונה
• נפגע בתאונת “פגע וברח”
הזכאות אינה מושפעת משאלת האשמה — זהו העיקרון המרכזי של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. דעו כי הזכאות כמעט אוטומטית — אך גובה הפיצוי משתנה לפי חומרת הפגיעה והנכות הרפואית.
סוגי הפיצויים שניתן לקבל בתאונת דרכים
הפיצוי כולל מגוון רחב של ראשי נזק:
• הוצאות רפואיות (טיפולים, בדיקות, פיזיותרפיה)
• כאב וסבל
• אובדן שכר
• עזרה בבית ושיקום
• נכות זמנית או צמיתה
• הוצאות נסיעה ואביזרים רפואיים
• הפסדי פנסיה עתידיים
יש מקרים שבעבורם יש ראשי נזק נוספים.
איך נקבע גובה הפיצוי שמגיע לכם?
גובה הפיצוי נקבע על בסיס מספר פרמטרים:
1. קביעת נכות רפואית
כאשר התיק מגיע לבית המשפט, בית המשפט ממנה מומחה רפואי שקובע האם נותרה נכות ומה שיעורה.
2. גיל הנפגע והכנסותיו לפני התאונה
3. חומרת הפגיעה והיקף ההשפעה על תפקוד ויכולת עבודה
4. תיעוד רפואי
ככל שיש רצף טיפולי ברור — כך הפיצוי גבוה יותר.
5. טעויות נפוצות שמקטינות פיצוי
• עיכוב בטיפול
• חוסר תיעוד
• סתירות בין תלונות לבין מסמכים
• שיחות עם חוקרי ביטוח
• החמצת מועדי דיווח
איך מחשבים אחוזי נכות? – הסבר מקצועי
אחוזי הנכות נקבעים על בסיס ספר הליקויים של הביטוח הלאומי, המשמש גם את בתי המשפט.
כך זה עובד:
• כל סוג פגיעה (אורתופדית, נוירולוגית, נפשית, צלקות ועוד) מופיע בספר עם אחוז נכות מוגדר.
• המומחה הרפואי בודק את הנפגע, עובר על המסמכים וקובע את אחוז הנכות הרפואית.
• אם יש מספר ליקויים — אחוזי הנכות מחושבים בשיטה מצטברת (“שיטת החישוב המשוקלל”).
• בנוסף — יש נכות תפקודית, המשקללת את ההשפעה על יכולת העבודה והפעלת חיי היום־יום.
בסופו של דבר: ככל שאחוזי הנכות גבוהים יותר — כך הפיצוי גדל משמעותית.
מתי תאונת דרכים נחשבת גם תאונת עבודה?
כאשר התאונה התרחשה:
• בדרך לעבודה
• במהלך העבודה
• בדרך חזרה מהעבודה
היא נחשבת גם תאונת עבודה.
במצב כזה ניתן לפעול מול שני גופים במקביל:
1. חברת הביטוח (לפי חוק הפלת״ד)
פיצוי בגין נזקי גוף.
2. ביטוח לאומי
• דמי פגיעה
• נכות מעבודה
• החזר הוצאות רפואיות מסוימות
⚠️ דעו כי הפיצוי מביטוח לאומי מקוזז מהפיצוי הסופי מחברת הביטוח — ולכן הסדר והניהול המשפטי חייבים להיות מדויקים ומדוקדקים.
מיצוי זכויות מול גופים נוספים
א. קרן הפנסיה – פנסיית נכות
ברוב קרנות הפנסיה יש כיסוי נכות למקרה של ירידה משמעותית בכושר העבודה.
ניתן לקבל:
• קצבת נכות זמנית או קבועה
• שחרור מהפקדות
ההגדרה בקרן שונה לחלוטין מהגדרת “אובדן כושר עבודה” בפלת״ד — ולכן ניתן לעיתים לקבל פיצוי נוסף שלא קשור לחברת הביטוח.
ב. ביטוח אובדן כושר עבודה פרטי
למי שיש פוליסה פרטית יכול להיות זכאי ל:
• קצבה חודשית
• שחרור מפרמיות
• פיצוי מלא או חלקי בהתאם להגדרת המקצוע בפוליסה
ג. ביטוח תאונות אישיות / ביטוח חיים
ייתכנו פיצויים חד־פעמיים או קצבאות בהתאם לפוליסה.
רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון הקימו אתר חינמי שדרכו ניתן לברר אלו ביטוחים יש לכם – לחצו כאן.
שלבי התהליך – ממעוף הציפור
תאונות קלות:
• פנייה לחברת הביטוח
• ניהול משא ומתן
• קבלת פיצוי ללא הליך משפטי
תאונות משמעותיות:
• הגשת תביעה לבית המשפט
• מינוי מומחה רפואי
• תחשיבי נזק
• הצעת פשרה
• דיון הוכחות
• פסק דין
אם נפגעתם בתאונת דרכים — אל תתמודדו עם זה לבד.
אני מזמין אתכם לפנות אליי לייעוץ ראשוני, שבו אבחן את המקרה, אכוון לשלב הבא ואסביר כיצד ניתן למצות את כל הזכויות מול חברות הביטוח, ביטוח לאומי וקרנות נוספות.
שאלות נפוצות
האם מגיע לי פיצוי גם אם הייתי אשם בתאונה?
כן. לפי חוק הפלת״ד — האשמה לא רלוונטית.
האם אני חייב עורך דין?
בפועל, פיצויים ללא ליווי עו"ד עשויים להיות נמוכים משמעותית.
כמה זמן לוקח לקבל כסף?
• בתיקים קלים — חודשים בודדים
• בתיקים עם נכות — לעיתים שנה–שנתיים
מה קורה אם אין ביטוח חובה?
• הולך רגל — תביעה לקרנית
• נוסע — ייתכן שיש עילה לפי דיני הנזיקין
האם ניתן לתבוע על נזק נפשי?
כן. בתנאי שיש אבחנה ותיעוד רפואי עקבי.
איך מחשבים אחוזי נכות?
ע״פ ספר הליקויים — ראה הסבר מלא למעלה.
האם כדאי לקבל הצעת פשרה מוקדמת מחברת הביטוח?
לא תמיד. חלק מההצעות נמוכות משמעותית ממה שמגיע לכם בתיק מנוהל נכון.
המידע במאמר זה מובא לצורך העשרה כללית בלבד. אין במידע זה, כולו או חלקו, כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי פרטני ומותאם אישית. ייתכנו טעויות או שינויים במידע, והדין הקובע הוא הוראות החוק והפסיקה העדכניים בלבד. כל הסתמכות על הכתוב היא על אחריות הקורא, ובכל מקרה של ספק מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.
